המקום שלי, בחורבן בית המקדש:
בית המקדש נחרב פעמיים, פעם ראשונה על ידי נבוכדנצר מלך בבל,
ופעם שנייה על ידי טיטוס קיסר רומי.
ובכול זאת אם שואלים כל אחד למה נחרב בית המקדש אנחנו לא מציינים את השמות של נבוכדנצר וטיטוס ואומרים שבגללם נחרב בית המקדש,
אלה אומרים שהוא נחרב בגלל “שנאת חינם”.
פה צריך לשאול את עצמנו האם באמת יש דבר כזה “שנאת חינם” ואם כן, מה גורם לנו להגיע לשם.
האם אי פעם פגשנו אדם ברחוב או ראינו אותו והרגשנו שנאה כלפיו.
לפני שנענה על השאלות הללו, אני רוצה לדבר אתכם על המקום
שלנו בעולם ואיך זה קשור ל.. “שנאת חינם”.
“אין אדם נוגיע המוכן לחברו אפילו כמלא נימא”
כאשר אנחנו ומרגישים לא בטוחים במקום/משבצת שאנחנו נמצאים בה זה מביא אתו פחד, שמשהו או מישהו יכול לקחת מאתנו את המקום שלנו בין אם בחיים האישיים או המקצועיים.
אנחנו בעצם חושבים, ומרגישים מאוימים, וכמו כל אחד שמרגיש מאוים אנחנו מגיבים מתוך פחד.
פחד להראות חולשות, אנחנו מתאמצים להוכיח את עצמנו אפילו אם זה בה על חשבון האנשים הקרובים והרחוקים אלנו.
ניתן כמה דוגמאות בשביל המחשה:
דוגמה: אתה עומד בתור בסופר, בנק, דואר, ואתה רואה שמשהו מתקרב לכיוון שלך אתה ישר מסתכל עליו חושש שמה הוא יעקוף אותך וייקח משהו שהוא שלך באותו רגע נתון.
דוגמה: כשאתה עוסק/מבין בדבר מסוים ומשהו בא ונותן פרשנות ומדבר אתך על אותו נושא, ישר אתה אומר משהו חכם בנוסף או נגד הדברים שהוא אמר בשביל להראות שגם אתה חכם ויודע דבר או שניים, גם זה נובע מפחד על מקומך.
דוגמה: נכנס משהו חדש לעבודה והוא מקבל מחמאות מהבוס אתה אוטומטית מרגיש מאוים, וזה עלול לגרום לך לעשות הרבה טעויות.
דוגמה: אתה יוצא עם חברה שלך ואתה רואה אדם מפורסם/ מצליח אתה ומרגיש מאוים אתה מנסה להוכיח את עצמך כמה אתה טוב, חכם, ניראה יותר ממנו וכמובן שהאדם שמולך מרגיש את הפחד, וחוזר הביטחון שלך.
והסיבה היא לא בגלל שאתה לא מוצלח או מוכשר אלה בגלל שאתה מפחד, חושש, לא מרגיש בטוח ונוח במקום, במשבצת שאתה נמצא בו.
“אתה לא עוד אחד בעולם, אתה עולם ומלואו” “מי שמאמין לא מפחד”
כשאנחנו לא מעריכים את עצמינו אנחנו מרגישים מאוימים, מפוחדים על ידי הסביבה שלנו האישית והחיצונית. וזה גורם לנו לפחד, לחשוש, להרחיק, ולחשוד בכל אחד שמתקרב אלינו, אנחנו לא בטוחים בעצמנו וחוששים שמשהו יכול לקחת או להיכנס למשבצת/למקום שלנו ולכן אנחנו שופטים, מרחיקים, חושדים בכל אחד שחושב, ניראה, מדבר, אחרת מאתנו.
וזה “שנאת חינם” היא לא באה מהמקום של הערכה, חוזק, וביטחון, אלה מהמקום של חוסר הערכה עצמית, חולשה, וחוסר ביטחון. אם נסתכל טוב הבעיה היא לא בגלל שהשני חושב, ניראה, מדבר, אחרת ממני אלה מתוך זה שאני מרגיש שהוא יכול לקחת או להיכנס למשבצת שלי.
“כשאתה לא מפחד ואתה יודע שאף אחד לא יכול לקחת, לדרוך, להיכנס, למשבצת שלך אז תמיד יהיה לך מקום לעוד אנשים לידך.